כותב : רועי וולפוביץ'
הופעות ציבוריות לוקחות חלק נרחב בתרבות של בני האדם בעידן המודרני והן מהוות אמצעי בילוי והנאה לכמות נכבדה של אנשים מרחבי העולם אשר אוהבים מוזיקה. ההופעות הן גם אמצעי מרכזי בפרנסת האומנים אשר מופיעים בהן. ההופעות הינן אירועים צפופים עם הרבה קהל. בזמן הקורונה (בישראל) ההופעות נאסרו בכדי למנוע מקרי הידבקות נוספים אשר היו נגרמים מהכמות הנכבדה של האנשים בצפיפות. כמובן שדבר זה פגע בדרך החיים של הרבה אנשים, בעיקר בפרנסתם של האומנים אשר מופיעים וזה הביא למחלוקות רבות בנוגע להתמודדות עם המגפה. האומנים גם קמו והפגינו בפני הממשלה בטענה שהם על סף קריסה ושאין להם דרך להתפרנס. עשרות אמנים מובילים - ובהם אביב גפן, שלום חנוך, שלמה ארצי, יהודה פוליקר, משה פרץ, ואהוד בני - חתמו על עצומה הקוראת לראש הממשלה להציל את 150 אלף עובדי תעשיית התרבות בישראל. לאחר הירידה המשמעותית בכמות הנדבקים הוחלט כי האומנים יחזרו להופיע. יש כבר דיבורים על הגל השני של הקורונה, הקורונה עדיין נמצאת ויש עדיין מקרי הידבקות, החזרה המוקדמת לשגרה היא מסוכנת מאוד לציבור. יש פתרונות הקיימים לחוסר בהופעות וגם נעשה בהם שימוש כאשר הן נאסרו מלהתקיים, פתרונות כגון: הופעות חיות ללא קהל המשודרות בטלוויזיה, הופעות שמגיעות עד לבתים של אנשים (קהל מהמרפסות) ועוד. הבריאות של הציבור הרבה יותר חשובה מפרנסתם של המופיעים ובילוי המתלווה בסכנה להידבקות. לכן לפני שיהיה מאוחר מדי, הממשלה צריכה להתעורר ולהבין שהקורונה היא עדיין איום על אף הירידה המשמעותית בנדבקים. אם נחזיר את החיים לשגרה מוקדם מדי אנחנו נסבול לטווח הרחוק.
הפגנת האמנים בת"א (צילום: מוטי קמחי )
Comments