סטריי קידס מסמנים את הנתיב שלהם ב״my pace״

אופיר שם טוב

סטריי קידס הם להקת פופ/היפ-הופ דרום קוריאנית שנוצרה על ידי .JYP Ent דרך תוכנית ריאליטי ב-2017. הלהקה מורכבת מתשעה ממברים והנושאים עליהם הם מדברים בשיריהם הם הפרעות נפשיות, דיכאון, הדור של היום וכדומה.

השיר נכתב על ידי שלושה ממברים מן הלהקה - ג'יסונג, צ׳אן וצ׳אנגבין והשתחרר באוגוסט 2018 כחלק מן המיני-אלבום ״I am WHO". השיר מדבר על ההרגל והצורך של הדובר להשוות את עצמו לאלו שלידו ועל הרצון להעביר את המסר כי רק כי מישהו ״מהר״ יותר ממך ואתה לא מצליח לעמוד בקצב של אלו הסובבים אותך, זה לא אומר כי אתה לא מוצלח אלא, שעליך לקחת את הזמן וההצלחה שלך תגיע. הדובר מתמודד עם רגשות חרדה ומפחד כי הוא היחידי שישאר מאחור אך השיר בא להסביר כי לכל אחד יש קצב ודרך משלו בחיים, כל אחד ישיג את ההצלחה שלו אך זה לא חייב להיות תחת סטנדרטים מובנים של מתי אתה אמור לעשות כל דבר. השיר מחזק כי עלינו להמשיך להסתכל קדימה ולא להיות מוטרדים מחייהם של אנשים אחרים.

(מימין לשמאל מלמעלה ללמטה: היונג'ין, סונגמין, פליקס, ג'ונגין, ווג'ין, מינהו, צ'אן, ג'יסונג, צ'אנגבין).

Stop it, stop it No use in comparing Don’t do that, stop it now Just go on your own way

תפסיק, להשוות את עצמך לאחרים לא יועיל בשום דרך לכן עליך ללכת בדרך יחודית משלך.

I don’t wanna admit it But I keep looking next to me Just cuz someone’s ahead doesn’t mean they’re first, baby Look at the big picture and take your time

מיד אחרי שהם מדגישים כי עלינו להפסיק להשוות את עצמנו ולהתמקד בדרך שלנו כיחידים, הם סותרים את עצמם כאשר הם מודים כי הם עדיין מסתכלים על הסובבים סביבם ומתאימים את רמת ההצלחה שלהם לאחרים. הדוברים מקבלים את העובדה שבעצם אי אפשר לא להשוות - לא משנה כמה תנסה לשלוט במוחך, זה כמעט בלתי אפשרי להתעלם מן המציאות שבה אתה כל הזמן נחשף לטריגרים והסחות דעת אשר גורמות לכך להרגיש קטן יותר ביחס לאנשים אחרים. עם המציאות הזו, גם הצב יכול לעקוף את הארנב אם מסתכלים על הסיטואציה לטווח הרחוק.

Oh, but... I keep looking at others and then I look at myself Seems like they’re all better than me

מיד אחרי שהם אומרים לקחת את החיים והסיטואציות שאתה מתמודד מולם בקלילות, בקצב ובדרך שלך למשך כל הפזמון הם פותחים את הבית עם ״אבל״ גדול. דבר זה מזכיר את ההלך רוח השברירי של הנוער ומציג מוח חרדתי.

Continuous blind choices This or that

should I try? Will I fall behind?

Anxiety keeps on suffocating me

הקטע מצטייר כמעין מונולוג - ״להיות או לא להיות?״ , ניתן לראות כאן חוסר החלטיות - הדובר שואל את עצמו - האם כדאי לנסות ולשים את עצמי מחוץ לאזור נוחות שלי או שאולי אני לא אעמוד בקצב?.

I still don't know how I'll look

Standing at the final point But I just keep running the path ahead Worry at the next crosswalk Until then Stop looking around

זה בסדר לא לדעת מה החלום שלך או איפה אתה אמור ללכת, כל מה שאתה אמור לעשות עכשיו זה לרוץ בקצב שלך ולא להסתכל סביבך (להשוות את עצמך לאחרים). רק אז, אתה תוכל לעצור ולחשוב על מה תרצה לעשות בעתיד, מי תרצה להיות.

אפשר להגיד שהחיים הם מרתון אך אתה בהחלט לא צריך להסתכל ולראות מי רץ לצדך.

השיר My Pace הוא מתוך המיני-אלבום השני של סטריי קידס ״I Am Who". האלבום והשיר מנסים ללכוד ולהעביר בצורה המיטבית ביותר את רוחם של הצעירים ודור ה-Z. הוא מסמל מעין טיהור בשביל הנוער הקוריאני ומבוגרים צעירים אשר נחנקים מהציפיות הנוקשות של הוריהם והחברה. הנערים מנסים לעצב את דרכם אך עם כל פנייה מחזירים אותם לדרך הישירה, המצופת מהם.

המרירות, הטינה והתסכול מוחשים באמצעות מילותיהם של הלהקה והם לא מהססים להתעמת עם כל נושא ״טאבו״ כמו דיכאון, חרדה, השוואה עצמית וכדומה.

ואני, כבת נוער מישראל שומעת את שירים אלו וחושבת שאלו בדיוק הנקודות שעלינו להתעמת מולם ולדבר עליהם. מדוע לא כותבים יותר שירים כאלו ובמקום מעדיפים לדבר על המספר שאתה מרוויח, על איך שהבנות "מתות עליך", או על כל נושא סתמי אחר שיעשה את השיר שלך הלהיט הבא. ממה אנחנו נרתעים כחברה? ומדוע אנחנו נותנים במה לשירים אשר לא מנסים להעביר ערך חינוכי לחיים, שירים שיכולים להכיל תובנה בהם. אני ממליצה בחום להמשיך לשמוע את הלהקה סטריי קידס ולנסות להבין מצד אחד שרוב הסיכויים שאתם לא היחידיים שמתמודדים עם בעיות למיניהן או לנסות להבין כיצד הדור הצעיר של היום חושב ומבקר את החברה.