האם תעשיית הבידור האמריקאית עושה עלייה ?

כתב : עידו בר

אי אפשר להתעלם מהעובדה כי בשנים האחרונות התכנים הישראליים מושפעים מתכניות עולמיות ותהליך האמריקניזציה והגלובליזציה תופס נפח גדול בתעשיית הבידור והמוזיקה (קרי - תכניות ריאליטי מוזיקליות, קליפים וטקסי פרסים) במדינת ישראל. זכיינים רבים בתעשיית התקשורת הישראלית מייבאים תכנים מרחבי העולם לישראל ויש הטוענים כי כמה מהתכנים המקומיים מועתקים מתכניות כלל עולמיות לרבות תכניות אמריקאיות.

"העתקת התכנים" באה לידי ביטוי לא רק בתוכן של התוכנית/הקליפ/הטקס אלא גם בעיצוב, בתכנון פורמט התוכנית, הליין אפ ואופן ההנחייה. ישראל מנסה להידמות לעולם המערבי כדי לצמצם פערים ולפנות אל קהל יעד חדש בחברה הישראלית. בין אם זה בעיצוב, הצבעים והצורות או המוזיקה שמלווה את הטקס או הטריילר ואפילו בעריכה, שמזכירה את העריכה הקולנועית בהוליווד. טקס פרסי 'אופיר', טקס 'אקום' וטקס הפרסים הישראלי של MTV הם רק חלק ממגוון טקסים ישראלים שהועתקו באופן זהה לחלוטין מבחינת העיצוב, ההנחייה והפורמט. מדובר בתופעה, שאי אפשר להתעלם ממנה.

הלוגו הרשמי של טקס פרסי אופיר הישראלי לשנת 2019, הפסלון, הצבע המוזהב והגופן נראים מאוד מוכרים.

לוגו של טקס פרסי האוסקר האמריקאי שהופץ במדיה ב-2019.

הקונספט המוזיקלי הראשון שעשה עלייה היה "The Voice" שעלה בעונת הבכורה ב-2012 מרשת השידור ההולנדית אל 'רשת' הישראלית. מאז ועד היום הספיקה להיכנס אל ערוצי הטלוויזיה הישראלית גם "X Factor" הבריטית. מנגד נראה כי הפורמטים הישראלים מצליחים לגרוף רייטינג גבוה יותר והבולט מביניהם הייתה כוכב נולד שלימים הפכה ל'כוכב הבא לאירוויזיון'.

את רוב הרעיונות הטלווזיונים מקבלת ישראל מרחבי העולם. כוכב נולד, התוכנית המקומית המצליחה ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית כבשה את הפריים טיים הישראלי עם 10 עונות והביאה לפריצתם של זמרים מצליחים רבים במוזיקה הישראלית שביניהם הראל סקעת, נינט ושירי מימון. לאחר צפייה בפרק של כוכב נולד אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתוכנית היא חיקוי ישראלי ל"American Idol" האמריקאית, הקונספט הוא אותו קונספט: 3-6 מנטורים שמחליטים על עתידם של מתמודדי התוכנית לפי כמה שלבים עד הגמר הגדול בו הזוכה מוחתם בחברת הקלטות ומוציא שירים מטעמם. גם ב"אמריקן איידול' וגם ב'כוכב נולד' הפרס הוא אותו פרס והתהליך עד הגמר הוא אותו תהליך, אפשר להגיד שרוב תוכניות הטלוויזיה המוזיקליות מבוססות על אותה התבנית של אודישנים, שלבי הדו-קרב והגמר הגדול אך משהו במראה ובתבנית של כוכב נולד ואמריקן איידול זהה לחלוטין, גם אם באופן כללי הן לא מאותם הזכיינים (כוכב נולד - קשת הישראלית, "אמריקן איידול" FOX וABC האמריקאית) ולא תוכניות בת אחת של השניה.

גם בקליפים מוזיקליים ישראליים ניתן לראות מעין העתקה או לפחות שאיבת השראה מהקליפים האמריקאים. הקליפ "ביי לחופש" של נועה קירל נראה זהה לחלוטין לקליפ "This Is How We Do" של קייטי פרי בפריימים רבים בקליפ. זו לא הפעם הראשונה שמעותקים קליפים מהמוזיקה המערבית אל המוזיקה הישראלית אך לאחרונה זה צובר יותר תאוצה מעצם הרצון של המוזיקה הישראלית לקחת את ההשראה וההצלחה מהמוזיקה האמריקאית ולדבר אל קהל חדש בחברה הישראלית.

הקליפ של קייטי פרי "This Is How We Do" משנת 2014.

הקליפ של נועה קירל ב-2016, לולא הפופולריות של קייטי פרי הייתי תוהה לחשוב שאולי היא דווקא שאבה את ההשראה מקירל.

קטעים אשר מזכירים אחד את השני בקליפים של הזמרות, מלמעלה נועה קירל והציוד של החנות הישראלית 'קרביץ' ומלמטה הקליפ של קייטי פרי.

תחום נוסף שהתקשורת הישראלית "העתיקה" ממנו הוא טקסי הפרסים. ב-2014, MTV ישראל החליטו לקיים טקס פרסים שמועתק מהקונספט של טקס פרסי המוזיקה הארופאי (EMA) של MTV. הטקס התקיים בתל אביב ובו הוענקו פרסים לאמנים ישראליים בקטגוריות שונות, כמובן שהטקס היה מצומצם יותר מהטקס המקורי שלו אבל לא היה ניתן לפספס את האלמנטים הדומים בלוגו של הטקס, גם פה הוזמנו אמנים ואנשי בידור רבים אל הטקס וצעדו על השטיח האדום בדיור כפי שמתקיים מדי שנה באירופה.

הלוגו של טקס הפרסים הישראלי של MTV ישראל בשנת 2015 אשר התקיים בסמוך לטקס הפרסים האירופאי של MTV.

הלוגו של טקס הפרסים האירופאי.

משמאל לימין : אליעד נחום (פרס האמן הישראלי הטוב ביותר לשנת 2015), שון מנדס (פרס האמן הטוב ביותר לשנת 2017), גלובליזציה או העתקה ?

ניתן לראות כאן העתקה ברורה של התוכן הגלובלי באמצעי התקשורת הישראליים. הניסיון של התעשייה הישראלית לצמצם פערים עם מה שהולך בתעשייה האמריקאית יכול לנבוע מהמון סיבות. ניתן לראות זאת בקליפים מוזיקליים, טקסי פרסים ותוכניות מקבילות למה שהולך בחו"ל. האמנם התעשיה הישראלית איננה התעשיה היחידה שעושה זאת אך כמובן זה לא הופך את התופעה ללגיטימית. ישראל מחזיקה בהמצאות רבות המשמשות את כל העולם ועם זאת הפקת תוכן מקומי די מתפספסת מצדה של התעשייה הישראלית. מוטב שהמפיקים בארץ יחדשו את מלאי התכנים שהולך ואוזל ולא יעתיקו מהתעשייה הגלובלית וזאת כדי לייצר תוכן חדש, מרענן וייחודי שיהיה קיים רק בארץ, ואולי אז התעשייה האמריקאית תעתיק מישראל.